The word דקירה can take us from a relaxing acupuncture treatment to the newsy mayhem of a stabbing attack. Guy explains the full gamut of uses provided to us by the root דקר. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pigu’ah – Terror attack – פיגוע Dkira – Stabbing – דקירה “Bo nikach dkira ktana” – Let’s take a little sting/prick – בוא ניקח דקירה קטנה “Mashehu mukar et libi dakar” – Something familiar stung my heart – משהו מוכר את ליבי דקר Lidkor – To stab – לדקור Zeh doker – It prickles, it stings – זה דוקר Dakru oti be-machat – They pricked/stung me with a needle – דקרו אותי במחט Zo rak dkira ktana – It’s just a little prick – זו רק דקירה קטנה “Mabata ha-chai haya doker oti la-bechi” – Her living stair used to pierce me to tears – מבטה החי היה דוקר אותי בלחי Be-afula emesh nidkar chayal – A soldier was stabbed in Afula yesterday evening – בעפולה אמש נדקר חייל Lehidaker – To be stabbed – להידקר Eich efshar lekalef, le’echol sabres bli lehidaker – How one can peel, eat cactus fruits without getting pricked – איך אפשר לקלף, לאכול סברס בלי להידקר Dikur – Acupuncture – דיקור Ledaker – To perform acupuncture – לדקר Yesh li dikur hayom – I’ve got an acupuncture session today – יש לי דיקור היום Dikur sini – Chinese acupuncture – דיקור סיני Dikur yapani – Japanese acupuncture – דיקור יפני “Medukar” – An acupuncture patient – מדוקר Medaker – Acupuncturist – מדקר Dokranim – Spike strips – דוקרנים Ke-madkerot cherev – “Like a dagger in the heart” – כמדקרות חרב Zeh hirgish kmo dkira ba-lev – It felt like a sting in your heart – זה הרגיש כמו דקירה בלב Guy’s parting monologue: לא פשוט לגור כאן בימים האחרונים, תחושה קשה של חידלון, של חוסר תקווה, אלימות. אבל לאט לאט שומעים יותר ויותר על יוזמות אזרחיות של אנשים פרטיים, יהודים וערבים, שלא רוצים להיות אוייבים ומבינים שאנחנו הולכים לגור כאן ביחד בארץ הזו, לא משנה מה יהיה. בסוף השבוע היה מסיק זיתים משותף לערבים ויהודים בצפון הארץ. היו הפגנות משותפות שקראו לשלום וברדיו מדברים ילדים ערבים ויהודים שלומדים ביחד בבתי ספר משותפים, ויודעים עברית וערבית. אז יש תקווה Playlist and Clips: Tofa’at Dopler – Lipol al Gan Eden (lyrics) Riki Gal – Tokyo Gdola (lyrics) Corinne Alal – Te’una (lyrics) Meir Ariel – Shir Ke’ev (lyrics) Eich le’echol sabres bli lehidaker Dikur bayit Ehud Banai – Al Tifchad (lyrics)
--------
8:08
--------
8:08
#90 Safety, Security, and a Bit of Self-Confidence
In Hebrew, בטח or בטוח – “sure” or “for sure” – are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy does some excavation work so we can see where this root, בטח comes from. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: “Israel betach be-elokim” – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוקים Livto’ach be-mishehu – To trust in someone – לבטוח במישהו Batu’ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu’ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batu’ach – For sure, sure thing – בטוח Betach she-agi’a – Sure I’ll come – בטח שאגיע Bitu’ach – Insurance – ביטוח Levate’ach – To insure – לבטח Polisat bitu’ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu’ach leumi – Social security – ביטוח לאומי “Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa shenikret polisat talmidim” – In the state of Israel every student is insured with a policy called student insurance policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים “Hivtachtem yona, aleh shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit” – You promised a dove, an olive leaf, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית Lehavti’ach – To promise – להבטיח Havtachot tsarich lekayem – One needs to keep promises – הבטחות צריך לקיים Bitachon – Security – ביטחון Ish bitachon – Security person – איש ביטחון Bitachon atsmi – Self confidence – ביטחון עצמי “Eich lechazek et ha-bitachon ha-atzmi” – How to strengthen self confidence – איך לחזק את הביטחון העצמי Misrad habitachon – Ministry of defence – משרד הביטחון Sherut ha-bitachon ha-klali – The Israeli internal security service – שירות הביטחון הכללי, שב”כ Betichoot – Safety – בטיחות Daf hanchayot ha-betichoot – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות Betichoot ba-drachim – Road safety – בטיחות בדרכים Hagorat betichoot – Safety belt – חגורת בטיחות Playlist and Clips: Kobi Peretz & Of Simches – Israel (lyrics) Regev Hod – Margish Batu’ach (lyrics) Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (lyrics) Insurance ad Bituach talmidim – Students insurance Lahakat Hel Hinuch – Horef 73 (lyrics) Bitachon atsmi – Self confidence Up airline – Safety instructions clip
--------
8:47
--------
8:47
#442 Got It!
The verbs of the Hebrew root kbl are everywhere: To get, to receive, to be hired, plus things which are just not done and are considered unacceptable. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lekabel – To receive – לקבל Kibalti hoda’ah – I received a message – קיבלתי הודעה “Ba-boker kibalit email katsar ve-nechmad” – In the morning I got a short and nice email – בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד Kibalta/kibalt et hahodaa sheli? Ken, kibalti. – Did you get my message? Yes, I did – קיבלת את ההודעה שלי? כן, קיבלתי Tagidu, kibaltem kvar heshbon hashmal? – Say, did you guys already get the electricity bill? – תגידו, קיבלתם כבר חשבון חשמל Kibalti – “Roger that” – קיבלתי Kibalti machzor – I got my period – קיבלתי מחזור “Afilu kos mayim lo kibalti’” – I didn’t even get a glass of water – אפילו כוס מים לא קיבלתי “Slicha, atem mekablim kartisei ashrai?” – Excuse me, do you take credit cards? – סליחה, אתם מקבלים כרטיסי אשראי Kibalti/hatafi shock – I was shocked – קיבלתי/חטפתי שוק Hu kibel/hataf makot – He was beaten up – הוא קיבל/חטף מכות Dvarim she-mekubal la’asot – Things which are ‘done’ – דברים שמקובל לעשות Ze lo mekubal – It’s not done – זה לא מקובל “Be-eropa lo mekubal lalechet lelevaya im t-shirt ve-shorts” – In Europe it’s unacceptable to go to a funeral in t-shirt and shorts – באירופה לא מקובל ללכת ללוויה עם טישירט ושורטס “Ze lo mekubal alay” – It’s unacceptable to me – זה לא מקובל עליי Ha-mekubalim” – The popular kids at school – המקובלים Ha-hoda’ah hitkabla – The message was received – ההודעה התקבלה Ha-kesef hitkabel – The money was received – הכסף התקבל Lehitkabel la-avoda – To get a job, to be hired – להתקבל לעבודה “Eich lehitkabel lemisra ba-t’hoom hachi nechshak ve-rivchi hayom bameshek” – How to get accepted for a job in the most desirable and profitable field in the economy today – איך להתקבל למשרה בתחום הכי נחשק ורווחי היום במשק Lehitkabel la-universta – To get into university – להתקבל לאוניברסיטה Eich lehitkabel le-mishpatim – How to get accepted to law school – איך להתקבל למשפטים “Hitkablta” – You’re hired – התקבלת Playlist and Clips: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) How to get a hi-tech job Shlomo Artzi – Yoter Mi-ze Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Ep. no. 4 about Ima Polaniya HEB Ep. no. 210 about lahtof, to snatch HEB Ep. no. 440 about kabala, reception HEB
--------
8:25
--------
8:25
#173 Cute as a Button
The Hebrew word חמוד, which means ‘cute’ or ‘sweet,’ could be used in several ways, depending on the context and intonation. But just like in English, calling someone ‘sweetie’ in Hebrew isn’t always a good thing! Listen to Guy’s explanation on how ‘hamud’ can be either endearing or angry. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hamood – Cute, sweet – חמוד Lahmod – To covet – לחמוד Alhamdullila – Praise be to God – אלחמדולילה “She-yihyu lecha male yeladim hamudim” – May you have a lot of cute kids – שיהיו לך מלא ילדים חמודים Hamuuud, todah! – Sweet, thanks! – חמוד, תודה Ma kara lach, hamuda? – What happened to you, sweetie? – מה קרה לך, חמודה “Al tikre’I li hamuda” – Don’t call me ‘darling’ – אל תקראי לי חמודה “Hamudi, bo hena” – Sweetie, come here – חמודי, בוא הנה “Omrim li she-ani hamud” – Everybody tells me I am cute – אומרים לי שאני חמוד Yeled hamud ba-kita – Cute boy in the class – ילד חמוד בכיתה Eize hamud – How cute – איזה חמוד Playlist and Clips: Opick feat. Amanda – Alhamdulillah Efrat Gosh – She-yihye Lecha Tov (lyrics) Rami Kleinstein – Tapuhim u-tmarim (lyrics) Majid Al Muhandas – Hamudi
--------
6:34
--------
6:34
#98 Be’Ezrat Ha-Shem: A Helping Hand With Your Hebrew
An עוזר is an “assistant,” but it could also mean “he’s helping” – a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Guy teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Shalom, efshar laazor- Hello, may I help? – שלום, אפשר לעזור Ata/at yachol/yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – אתה/את יכול/ה לעזור לי בבקשה Ulai at yechola la’azor li… – Maybe you could help me… – אולי את יכולה לעזור לי Eich ani yachol/yechola laazor lecha – How can I help you? – איך אני יכול/ה לעזור לך Ze mamash azar li – This really helped me – זה ממש עזר לי Ze lo azar – It didn’t help – זה לא עזר לי “Hayiti be-esrim tipulim, shum davar lo azar” – I had 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר Lo ya’azor bet din – Even a court won’t help – לא יעזור בית דין Lo ya’azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום Ozer/et bayit – House cleaner – עוזר/ת בית Ha-natsim ve-ozreyhem – The nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם Ezra – Help – עזרה Ezra – A male first name or surname – עזרא Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה Likro le’ezra – To call for help – לקרוא לעזרה “Yafa sheli, at chayevet lilmod levakesh ezra” – Sweetie, you must learn how to ask for help – יפה שלי, את חייבת ללמוד לבקש עזרה Levakesh ezra mi-mishehu – To ask for help from someone – לבקש עזרה ממישהו Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police are requesting the public’s help – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור Be’ezrat ha-shem – With God’s help – בעזרת השם Basad (Be’siata dishmaya) – With the help of Heaven – בס”ד, בסיעתא דשמיא Ani ne’ezer be-milon kedei likro ivrit – I am using a dictionary to help me read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית Lehe’azer be- To be helped by – להיעזר ב Galgalei ezer – Training wheels – גלגלי עזר Playlist and Clips: Noy Alooshe – Shalom, Efshar La’azor Sh’chuna – Vicky lomedet levakesh ezra Rona Kenan – Kshe-hakotsim hayu kotsim (lyrics) Sarit Hadad – Be’ezrat ha-shem (lyrics)
A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.
South Africa