Lots of Hebrew learners find it hard to discern between ‘speak,’ ‘talk,’ and ‘tell’ when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates. It’s time, once and for all, for Guy to imprint it on our memories. Don’t worry, it’s not difficult! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ledaber – To speak – לדבר Medaber – Speaking – מדבר “Ratsiti ledaber itcha al hakol” – I wanted to talk to you about everything – רציתי לדבר איתך על הכל Ani medaber im – I am talking to – אני מדבר עם Hu amar – He said – הוא אמר “Az ma ratsinoo lehagid be’etsem” – So what did we actually want to say? – אז מה רצינו להגיד בעצם “Tagid li eich la’atsor et ha-dma’ot” – Tell me how to stop the tears – תגיד לי איך לעצור את הדמעות Tagid / tagidi / tagidoo li – Tell me (imperative) – תגיד / תגידי / תגידו לי Emor / imri / imroo – Tell (archaic imperative) – אמור, אמרי, אמרו “Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha orez?” – Excuse me, could you please tell me where the rice is? – סליחה, אתה יכול להגיד לי איפה האורז “Rak al tagid she-” – Just don’t say that… – רק אל תגיד ש Hu diber romanit kshe-hu haya katan – He spoke Romanian when he was little – הוא דיבר רומנית כשהוא היה קטן Hu diber im Eyal etmol – He spoke to Eyal yesterday – הוא דיבר עם אייל אתמול Hu amar – He said, he told – הוא אמר Mi amar lecha / lach? – Who told you? – מי אמר לך Daber, daber – You can talk – דבר, דבר Efshar ledaber im Benny? – May I speak to Benny? – אפשר לדבר עם בני Mi amar? – Who said so? – מי אמר Zot omeret – This is to say – זאת אומרת Ma zot omeret? – What does it mean? – מה זאת אומרת Playlist and Clips: Nasreen Qadri – Ratsiti Ledaber Itcha (lyrics) Shlomo Artsi – Ma Ratsinoo Lehagid (lyrics) Ofra Haza – Le-orech Ha-yam (lyrics) Maya Buskila – Rak Al Tagid Li (lyrics) Ha-yehudim – Kach Oti (lyrics) Roni Daloomi – Mi Amar (lyrics) Dori Ben-Ze’ev – Radio, Daber Elai (lyrics)
--------
7:47
--------
7:47
#115 You’re Gonna Miss Me When I’m Gone!
You can "miss" a lot of different things: a bus, a lesson, miss someone, miss the point, and much more. Hebrew does not use one verb for all of the above, and some acrobatics is needed. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ani mit-ga-ah-ge-ah elayich – I miss you (m to f) – אני מתגעגע אלייך Ani mit-ga-ah-ge-ah elecha – I miss you (m to m) – אני מתגעגע אליך Ani mit-ga-ah-ga-at elecha – I miss you (f to m) – אני מתגעגעת אליך Ani mit-ga-ah-ga-at elayich – I miss you (f to f) – אני מתגעגעת אלייך Pashut le-hit-ga-ah-ge-ah – Just to long for – פשוט להתגעגע Hitga’gati az bati – I was nostalgic, so I came by – התגעגעתי אז באתי Hitga’aganu elayich – We missed you – התגעגענו אלייך Techsar lanu, techsari lanu, techsaru lanu – We’ll miss you – תחסר לנו, תחסרי לנו, תחסרו לנו Ata chaser li – I miss you – אתה חסר לי At chasera lanu, atem chaserim lanu, aten chaserot lanu – I miss you – את חסרה לנו, אתם חסרים לנו, אתן חסרות לנו Lehachsir shi’oorim – To miss lessons – להחסיר שיעורים Hichsarta harbeh shi’urim – You missed a lot of lessons – החסרת הרבה שיעורים Yesh lecha harbeh chisurim – You have lots of absences – יש לך הרבה חיסורים Fisfasti et ha-otobus – I missed the bus – פספסתי את האוטובוס Fisfasta/fisfast – You missed out – פספסת Fisfasnu echad et hasheni – We missed each other – פספסנו אחד את השני Hitfasfasnu – We missed each other – התפספסנו Mashehu hitfasfes – Something went wrong – משהו התפספס Eizeh fisfoos – What a miss/bummer! – איזה פספוס Fisfasti et ha-hofa’ah – I missed the show – פספסתי את ההופעה Eizeh hachmatsa! – What a miss! – איזה החמצה Asur lehachmitz / al tachmitsu / lo lefasfes – You can’t miss it – אסור להחמיץ / אל תחמיצו / לא לפספס Ata mefasfes et ha-nekuda – You’re missing the point – אתה מפספס את הנקודה “Ani mevateret al ha-chagiga” – I am skipping the party – אני מוותרת על החגיגה Nir’eh li she-ani mevater – I think I’ll skip it – נראה לי שאני מוותר Kim’at ve-nifga – Near miss – כמעט ונפגע Lo hifsadeta harbeh – You didn’t miss much – לא הפסדת הרבה Lehafsid – To lose – להפסיד Hifsadtem! – You guys missed it – הפסדתם Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ha-ahava ha-yeshana (lyrics) Ha-chaverim shel Natasha – Achshav Ani (lyrics) Miri Masika – Ba’ah Eleychem (lyrics) Nurit Galron – Ata Po Chaser Li (lyrics) Tutorial for teachers – absence, hisurim Gazoz – Café ba-tachtit (lyrics) Boaz Banai – Paris ba-choref (lyrics) Dana Berger – Ba ve-holech (lyrics)
--------
8:50
--------
8:50
#107 Half a Million Downloads? Not Half Bad
This week we’re celebrating half a million downloads of our podcast, so Guy decided to dedicate this episode to חצי – “half” in Hebrew. From telling the time, to sports, to fashion, “hetsi” gets everywhere. But when do we say “hetsi” and when “hatsi”? Listen to find out. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hatsi/hetsi, hatsa’eem – Half, halves – חצי, חצאים “Omrim li she-ani hatsi benadam ve-hi hatsi meshuga’at” – They tell me I am half a person, and she’s half crazy – אומרים לי שאני חצי בנאדם והיא חצי משוגעת “Hatsi olam soneh hatsi” – Half the world hates the other half – חצי עולם שונא חצי “Tsarat rabim hatsi nechama”- Misery loves company – צרת רבים חצי נחמה Matsati li heder va-hetsi – I found myself a one-and-a-half-room apartment – מצאתי לי חדר וחצי Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי Hatsi daka – Half a minute, just a moment – חצי דקה Ten li hatsi daka – Give me a moment – תן לי חצי דקה Hatsi gmar – Semifinals – חצי גמר Mahatsit – Half – מחצית Ba-machatsit ha-rishona – In the first half – במחצית הראשונה Hatsi ee – Peninsula – חצי אי Hetzi ko’ach – “Half power”, so-so – חצי כוח “Eich lahafoch simla le-hatsait” – How to turn a dress into a skirt – איך להפוך שמלה לחצאית Hatsot – Midnight – חצות Kvar aharey hatsot – It’s already after midnight – כבר אחרי חצות Ma’avar hatsaya – Pedestrian crossing – מעבר חצייה Hatsiyat kavim – Crossing the line – חצית קווים Nechtsa – Was split into two, crossed – נחצה Hetsi-hetsi – Fifty-fifty (when splitting the bill into two) – חצי-חצי Playlist and Clips: Nimrod Lev & Orly Perl – Ze Kol Ha-kesem (lyrics) Shlomo Artzi – Tachat Shmey Yam Ha-tichon (lyrics) Yehuda Poliker – Halon La-yam Ha-tichon (lyrics) Ha-paitan reality show – Hatsi ha-gmar (Semi final) Style Guru Studio – How to turn a dress into a skirt Ilanit – Acharey Hatsot (lyrics) Iluf kelev, dog training TV12 – MK Shelly Yehimovich on hatsiyat kavim Sadyle – Hetsi-Hetsi (lyrics) Ep. no. 302 about Nehama, consolation HEB Ep. no. 305 HEB
--------
8:02
--------
8:02
#103 From Acupuncture to a Back-Stabbing Betrayal
The word דקירה can take us from a relaxing acupuncture treatment to the newsy mayhem of a stabbing attack. Guy explains the full gamut of uses provided to us by the root דקר. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pigu’ah – Terror attack – פיגוע Dkira – Stabbing – דקירה “Bo nikach dkira ktana” – Let’s take a little sting/prick – בוא ניקח דקירה קטנה “Mashehu mukar et libi dakar” – Something familiar stung my heart – משהו מוכר את ליבי דקר Lidkor – To stab – לדקור Zeh doker – It prickles, it stings – זה דוקר Dakru oti be-machat – They pricked/stung me with a needle – דקרו אותי במחט Zo rak dkira ktana – It’s just a little prick – זו רק דקירה קטנה “Mabata ha-chai haya doker oti la-bechi” – Her living stair used to pierce me to tears – מבטה החי היה דוקר אותי בלחי Be-afula emesh nidkar chayal – A soldier was stabbed in Afula yesterday evening – בעפולה אמש נדקר חייל Lehidaker – To be stabbed – להידקר Eich efshar lekalef, le’echol sabres bli lehidaker – How one can peel, eat cactus fruits without getting pricked – איך אפשר לקלף, לאכול סברס בלי להידקר Dikur – Acupuncture – דיקור Ledaker – To perform acupuncture – לדקר Yesh li dikur hayom – I’ve got an acupuncture session today – יש לי דיקור היום Dikur sini – Chinese acupuncture – דיקור סיני Dikur yapani – Japanese acupuncture – דיקור יפני “Medukar” – An acupuncture patient – מדוקר Medaker – Acupuncturist – מדקר Dokranim – Spike strips – דוקרנים Ke-madkerot cherev – “Like a dagger in the heart” – כמדקרות חרב Zeh hirgish kmo dkira ba-lev – It felt like a sting in your heart – זה הרגיש כמו דקירה בלב Guy’s parting monologue: לא פשוט לגור כאן בימים האחרונים, תחושה קשה של חידלון, של חוסר תקווה, אלימות. אבל לאט לאט שומעים יותר ויותר על יוזמות אזרחיות של אנשים פרטיים, יהודים וערבים, שלא רוצים להיות אוייבים ומבינים שאנחנו הולכים לגור כאן ביחד בארץ הזו, לא משנה מה יהיה. בסוף השבוע היה מסיק זיתים משותף לערבים ויהודים בצפון הארץ. היו הפגנות משותפות שקראו לשלום וברדיו מדברים ילדים ערבים ויהודים שלומדים ביחד בבתי ספר משותפים, ויודעים עברית וערבית. אז יש תקווה Playlist and Clips: Tofa’at Dopler – Lipol al Gan Eden (lyrics) Riki Gal – Tokyo Gdola (lyrics) Corinne Alal – Te’una (lyrics) Meir Ariel – Shir Ke’ev (lyrics) Eich le’echol sabres bli lehidaker Dikur bayit Ehud Banai – Al Tifchad (lyrics)
--------
8:08
--------
8:08
#90 Safety, Security, and a Bit of Self-Confidence
In Hebrew, בטח or בטוח – “sure” or “for sure” – are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy does some excavation work so we can see where this root, בטח comes from. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: “Israel betach be-elokim” – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוקים Livto’ach be-mishehu – To trust in someone – לבטוח במישהו Batu’ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu’ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batu’ach – For sure, sure thing – בטוח Betach she-agi’a – Sure I’ll come – בטח שאגיע Bitu’ach – Insurance – ביטוח Levate’ach – To insure – לבטח Polisat bitu’ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu’ach leumi – Social security – ביטוח לאומי “Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa shenikret polisat talmidim” – In the state of Israel every student is insured with a policy called student insurance policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים “Hivtachtem yona, aleh shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit” – You promised a dove, an olive leaf, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית Lehavti’ach – To promise – להבטיח Havtachot tsarich lekayem – One needs to keep promises – הבטחות צריך לקיים Bitachon – Security – ביטחון Ish bitachon – Security person – איש ביטחון Bitachon atsmi – Self confidence – ביטחון עצמי “Eich lechazek et ha-bitachon ha-atzmi” – How to strengthen self confidence – איך לחזק את הביטחון העצמי Misrad habitachon – Ministry of defence – משרד הביטחון Sherut ha-bitachon ha-klali – The Israeli internal security service – שירות הביטחון הכללי, שב”כ Betichoot – Safety – בטיחות Daf hanchayot ha-betichoot – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות Betichoot ba-drachim – Road safety – בטיחות בדרכים Hagorat betichoot – Safety belt – חגורת בטיחות Playlist and Clips: Kobi Peretz & Of Simches – Israel (lyrics) Regev Hod – Margish Batu’ach (lyrics) Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (lyrics) Insurance ad Bituach talmidim – Students insurance Lahakat Hel Hinuch – Horef 73 (lyrics) Bitachon atsmi – Self confidence Up airline – Safety instructions clip
A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.
South Africa