Rabbi Moshe Kesselman Weekly Shiurim

Parsha Shiur Behar Bechukotai 5786

Parsha Shiur Behar Bechukotai 5786

The Baal Haturim explains the connection between the end of last weeks Parsha Parshas Emot and the beginning of this weeks Parsha Parshas Behar.
The end of Emor tells of a Ma who blasphemes and curses the name of Hashem. Behar begins with Hashem’s instructions to Moshe Rabbeinu on Har Sinai regarding the Mitzvah of Shmitta.
This Shiur explores the Baal Haturim’s explanation on the deeper meaning of the sin of the blasphemer.

מקורות:
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב ע״א - ג ע״ב
פרשת אמור ויקרא פרק כ״ד פסוק י״א ופירש״י ד״ה ושם אמו שלמית בת דברי
ליקוטי שיחות חלק ל״ז אמור ב׳ אותיות ד׳ וה׳
פרשת בהר ויקרא פרק כ״ה פסוקים א׳ - ה׳
פירוש בעל הטורים פסוק א׳ בהר סיני סמך מקלל לבהר סיני… ועוד כדאיתא בקידושין…
תלמוד בבלי מסכת שבועות דף ל״ט ע״א
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע״א ע״א
פרשת שמות פרק ג׳ פסוקים י״ג - ט״ו
פירש״י פסוק י״ד ד״ה אהקה אשר אהקה ופסוק ט״ו ד״ה זה שמי לעלם וד״ה וזה זכרי
ליקוטי שיחות חלק כ״ו שמות ג׳ אותיות ה׳ וא״ו וז׳

Parsha Shiur Emor 2026

Parsha Shiur Emor 2026

Toward the end of Parshas Emor, the Torah describes a fight between 2 individuals. One of them blasphemes and curses the name of Amighty GD. The Jews did not know what his consequence was supposed to be. He was placed in captivity until instructions would be received by Hashem. Eventually he received capitol punishmnent.

This Shiur explores the identity of this individual. Who was he? Who were his parents? Why did he curse the ‘name of GD?’ What was he hoping to accomplish? What was the significance of his incarceration?

The Baal Haturim finds a connection between this story in our Parsha and the story in Parshas Vayera were Lot and his family are physically removed from the city of Sedom.

מקורות:
פרשת אמור ויקרא פרק כ״ד פסוקים יו״ד - י״ד
פירש״י פסוק יו״ד ד״ה ויצא בן אשה ישראלית ׳מתניתא אמרה…׳ וד״ה בן איש מצרי
שמות פרק ב׳ פסוקים י״א - י״ד
פירש״י פסוק י״א ד״ה איש מצרי וד״ה מכה איש עברי ופסוק י״ד ד״ה הלהרגני אתה אומר
ספר הזהר חלק ג׳ דף ק״ו א׳
פירוש בעל הטורים פרשתינו ויקרא פרק כ״ד פסוק י״ב ויניחהו במשמר ויניחהו ב׳ במסורה
בראשית פרק י״ט פסוקים ט״ו וט״ז
מדרש רבה ויקרא פרשה ל״ב פיסקא ח׳
מאמר ׳ואתה תצוה׳

No one other than the Kohen Gadol was allowed to enter the Kodesh Hakodoshim and even he could only do so on Yom Kippur. The Torah is unequivocal - Failure to observe this law results in immediate death.

The Baal Haturim finds a connection between this Mitzva and the relationship between King Achav and Eliyohu Hanavi. Achav was a fascinating character. The Mishnah lists him as one of the kings who don’t have a share in the world to come. Yet, the Talmud insists that he was forgiven for ‘half of his sins…’
The Talmud speaks of the importance to ‘face the correct direction’ while praying otherwise on is considered a Rasha.

This Shiur explores the deeper meaning of some of these ideas and the connection between them.

מקורות:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף וא״ו ע״א
גלגולי נשמות אות י״ט
מלכים א׳ פרקים ט״ז, י״ז וי״ח
פרשתינו פרק ט״ז פסוקים א׳ וב׳
פירוש בעל הטורים פסוק ב׳ בענן אראה
ליקוטי שיחות חלק א׳ פרשת כי תשא עמ׳ 183 - 187
מדרש רבה ויקרא פרשה כ׳ פיסקא ב׳

The Metzora has to tear his garments, grow his hair and mustache and announce to everyone that he is impure. He is exiled out of the camp and he must sit alone. The process is designed to break his ego. We hope he will learn to stop speaking ill of others. But in his heart, the Metzora may wonder: ‘did I really do something so terrible?… After all, did I not tell the truth?… Why shoot the messenger?
The Baal Haturim may gently be guiding us to a deeper layer of the purification of the Metzora. One where we empower the Metzora to a deeper level of understanding. So, he can come to truly understand that what he sees in others is a reflection of himself - not them. Once he himself is cleansed he will see others in a positive light as well.

מקורות:
פרשת תזריע פרק י״ג פסוקים מ״ב - מ״ו
בעל הטורים פסוק מ״ד ד״ה נגעו
דברי הימים ב׳ פרק וא״ו פסוק כ״ט
אגרת התשובה פרק ד׳, פרק ז׳ ופרק יו״ד
מסכת ברכות דף ל׳ ע״ב ודף ל״א ע״א
שמואל א׳ פסוקים א - יו״ד
עיין מדרש שמואל א׳ וילקוט שמעוני ׳הלא אני אין כתיב כאן אלא הלא אנכי…׳
עיין ליקוטי שיחות חלק י״ט שיחה ׳ראש השנה - ו׳ תשרי׳

Aaron carried 2 stones on his shoulders, the stones carried the names of the 12 Shevatim.The stones served as 'memory before Hashem.' Rashi writes that through seeing the stones Hashem would see the names of the tribes and remember their righteousness.

מקורות:
שמות פרשת תצוה פרק כ״ח פסוקים ו׳ - י״ב
פירש״י פסוק י״ב ד״ה לזכרון
פירוש בעל הטורים פסוק י״ב שמותם ב׳ במסורה
מדרש רבה שמות פרשה ל״ז פיסקא ב׳
ליקוטי שיחות חלק כ״ד דברים א׳