אחד ביום

בחודשים האחרונים נדמה שכל העולם מנסה לענות על אותה שאלה: מי מנהל היום את איראן? מי באמת מקבל את ההחלטות? מי קובע אם הולכים להסכם או למלחמה, אם סוגרים או פותחים את מצרי הורמוז, ואם יורים או לא יורים על ישראל? התשובה היא שאנחנו לא באמת יודעים. אבל דבר אחד הפך לברור הרבה יותר: לא משנה מי הם האנשים - או האדם - שמקבלים היום את ההחלטות הגורליות באיראן, משמרות המהפכה נמצאים בחדר. מסביב לשולחן, ואולי אפילו בראשו.
הפעם אנחנו עם ד"ר מנחם מרחבי, חוקר איראן במכון טרומן ובמרכז האקדמי שלם, כדי להבין את הארגון שהוא בעת ובעונה אחת כוח צבאי, שירות מודיעין, משטרה חשאית, אימפריה כלכלית ומנגנון שלטוני. ארגון שלא רק מגן על המשטר האיראני, אלא אולי גם מנהל אותו בפועל.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

רעידות האדמה בונצואלה הותירו הרס עצום: אלפי הרוגים ונעדרים ועוד עשרות אלפי פצועים. אלא שמעבר לאסון הטבע, חשוב לזכור את הרקע למצב שבו הוא התרחש: אחרי שנים של משבר כלכלי, הזנחה ותשתיות רעועות ונצואלה צריכה עכשיו לקום מההריסות. הפעם ננסה להבין מאיפה בכלל מתחילים - בעזרת פרופ' ליאו קורי, ליאל כנפו מחברת מג״ן ותא"ל (מיל') יוסי פינטו מפקד המשלחת של פיקוד העורף.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

נשיא ארה"ב טראמפ אישר אתמול לסעודיה, מדינה גדולה וחשובה - שאין לה יחסים עם ישראל - לבנות ולהפעיל כור גרעיני אזרחי. העסקה בין שתי המדינות תהיה תקפה ל-30 שנה: היא תכלול פיקוח בין-לאומי מוגבל מאוד, עשרות מיליארדי דולרים שיגיעו לחברות אמריקניות, אבל דבר אחד לא ייכלל בה - ישראל.
הפעם אנחנו עם ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ מאוניברסיטת בן גוריון, על העסקה שמדאיגה רבים במזרח התיכון: עסקה שלדברי רבים עלולה לפתוח מירוץ גרעיני באזור שנחשב אולי למתוח והנפיץ ביותר בעולם.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

כבר בימים הראשונים של המלחמה באיראן קרא טראמפ למדינות שנפגעו מסגירת מצר הורמוז להחליף ספקים ולקנות אנרגיה מארה"ב. אלא שעד לפני כ־15 שנה ארה"ב הייתה בעצמה תלויה בייבוא נפט, אז מה הפ אותה למעצמת אנרגיה? הפעם אנחנו עם ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, על מהפכת ה"פראקינג" - פצלי שמן - מהפכה שמשנה את שוק האנרגיה ואת מאזן הכוחות בעולם כולו.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

האודיסאה - העיבוד החדש של כריסטופר נולן שובר את הקופות והפך כבר לתופעה בינלאומית. כמעט 3,000 שנה לאחר שנכתב ואחרי שזכה כבר למאות גרסאות, נדמה הכתבים העתיקים של הומרוס רלוונטיים יותר מתמיד. אז הפעם נדבר עם ד״ר עידו חברוני ראש התוכנית ללימודים הומניסטיים במרכז האקדמי שלם שמעביר קורס על האפוס המקורי ויותם כהן, סטודנט בקורס ולוחם ששירת בעזה ובלבנון ונשאל: מה החשיבות של הכתבים של הומרוס לאיך שאנחנו מספרים סיפור היום? איך הוא השפיע על הסטודנטים שקראו אותו בשנים האחרונות? ומה אפשר ללמוד דרך המסע המפרך של אודיסאוס בחזרה הביתה ממלחמת טרויה, בישראל של היום?
See omnystudio.com/listener for privacy information.