אחד ביום

התערבות זרה במערכת הבחירות של מדינה אחרת היא לא דבר חדש, אלא שהיום אפשר לעשות זאת בצורה הרבה יותר מתוחכמת. בחודש שעבר פרסם מבקר המדינה דו״ח, שבו נכתב כי השפעה זרה במרחב הדיגיטלי עלולה לאיים על הבחירות הקרובות בישראל, עד כדי הטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בהן. ראש השב״כ, דוד זיני, הזהיר גם הוא מפני ניסיונות של איראן, רוסיה וסין להתערב במערכת הבחירות הישראלית.
הפעם אנחנו עם סא״ל (במיל׳) דודי סימן-טוב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וסגן ראש המכון לחקר מתודולוגיית המודיעין במרכז למורשת המודיעין, כדי לדבר על הדרכים היעילות והמתוחכמות שבהן לא מעט גורמים מנסים להשפיע מבחוץ על מערכת הבחירות שלנו.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

בקצה הצפוני של אפריקה, מעל מרוקו, נמצאת מובלעת ספרדית קטנה. ומה שקורה שם בשבועות האחרונים, בסדר גודל כזה, לא קרה שם מעולם. בפרק זמן של שעות, עשרות אלפים נכנסו באופן לא חוקי לסאוטה. הם הגיעו ממרוקו בים וביבשה, גרמו לקריסה של מערך הגבול, גדשו את העיר - הכל במטרה להגר אליה, וממנה לאירופה. הפעם אנחנו עם אוהד חמו והעיר הספרדית שהסעירה את העולם.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

משנה:
על רקע המלחמה עם איראן, שממשיכה לאיים על שכנותיה במפרץ - מנהיגי טורקיה, סעודיה ופקיסטן התכנסו ביום שישי במכה לחתום על הסכם הגנה - "נאט"ו המוסלמי". אבל מאז שנחתם, החות'ים הספיקו לתקוף מתקני נפט בסעודיה - ללא תגובה.
אז הפעם נדבר עם ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תכנית המפרץ בINSS ולשעבר ראש זירת המפרץ במל"ל ונשאל: מה המשמעות של הברית? האם יש סיכוי שהיא תתרחב לעוד מדינות באזור? למה מאז המלחמה אנחנו רואים מעורבות גוברת של פקיסטן במזרח התיכון? ואיך כל השינויים האלה ישפיעו עלינו, כאן בישראל?
See omnystudio.com/listener for privacy information.

מספר הישראלים שעוזבים את הארץ נמצא בשיא וזינק בכמעט 50% בשלוש השנים האחרונות: כ-30 אלף ישראלים מהגרים בכל שנה. הפעם, בעזרת ד"ר דורון וטל שפיר שעזבו לגרמניה, ויחד עם פרופסור איתי אטר, כלכלן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת״א, שפירסם מחקר בנושא, ננסה להבין - במה שונה גל ההגירה הנוכחי מגלים קודמים, ומי הם הישראלים שעוזבים עכשיו?
See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו רגילים לחשוב על העימות בין ארצות הברית לאיראן במונחים של גרעין, נפט ומצר הורמוז. אבל במאה האחרונה יש זירה נוספת במאבק בין שתי המדינות - הפיסטוק. במשך אלפי שנים, האגוז הזה היה אחד המוצרים שהכי מזוהים עם איראן. הוא גדל שם, יצא משם לשאר העולם, והפך לאחד מסמלי המדינה. אבל אז בתחילת המאה הקודמת, האמריקאים החליטו שהם רוצים לגדל פיסטוקים בעצמם, והפיסטוק שהתערבב בעימות בין שתי המדינות הפך לעניין גיאופליטי. אז פעם אנחנו פרופ' נמרוד לוז, ראש רשות המחקר במכללה האקדמית כנרת ובעל טור על תרבות האוכל בישראל היום, על מלחמת הפיסטוקים בין ארצות הברית לאיראן.
See omnystudio.com/listener for privacy information.